להירגע בלי מדיטציה ובלי תרגילי נשימה

נכתב ב-12.10.23, היום השישי למלחמה

כותבת ומוחקת. 

כותבת ומוחקת.

התחייבתי לשלוח ניוזלטר פעם בשבוע אבל זה היה לפני. 

לפני שהמדינה השתנתה. לפני שאנחנו השתננו.

כל שבוע אני מספרת לכם סיפור, משהו מאוד יום יומי 

כדי להראות איך אפשר לחיות עם קמצ יותר רוגע, קצת יותר מודעות, קצת יותר אהבה.

היום אין לי סיפור.

לא מצליחה לכתוב. לא מצליחה לקרוא.

חשבתי להקליט לכם מדיטציה מרגיעה אבל אז במקרה

חברה סיפרה שהשכנה שלה אמרה לי שאם עוד פעם

מישהו רק ינסה לדבר איתה על תרגילי נשימה או מדיטציה

היא תחנוק אותו מעצמה.

אחרי השלב של העלבון פנימי – כי זאת הדרך שלי לעזור 

הבנתי למה היא מתכוונת.

אני מאוד רוצה לעזור לאנשים להוריד את רמת הלחץ / פחד / כאב

אפילו ב-5% אבל אם אין פניות שום כלי לא יעזור.

חיבקים ארוכים

לפחות פעם אחת ביום חבקו את כל בני המשפחה שלכם חיבוק ארוך, של לפחות דקה.

במשך דקה הזאת תשתדלו להתרכז רק בתחושה גופנית שהחיבוק מביא,

למקומות של מגע גוף אל גוף.

למתקדמים

לנסות לנשום ביחד בזמן החיבוק – לסנכרן את הנשימה עם נשימת בן / בת הזוג.

למה זה עובד: קודם כל מגע נעים מעלה לנו את רמות הדופמין (הורמוני אושר). החלק השני של התרגיל דורש מאיתנו ריכוז גבוה. זה אומר שבזמן הזה לא נוכל להישאר במחשבות טורדניות.

קחו כל יום ביומו.

כמו המוטו של AA: רק היום…

כשהמוח נכנס למצב השרדותי עם המפה וסטרס כמו עכשיו העתיד נראה כל כך מפחיד ומאיים שזה מפריע לתפקוד. כל פעם כשתשימו לב ששוב יש לכם תמונות מפחידות בראש תחזירו את תשומת הלב לכאן ועכשיו. כאן ועכשיו זה כל מה שיש. רק היום תראו פחות חדשות. רק היום תהיו נחמדים יותר. רק היום תכינו ארוחה חמה במקום חטיפים.

שאלה אחת חשובה.

לחץ וחרדה הם כמו ביצה שקל לשקוע בהם מבלי לשים לב.

אבל אנחנו חייבים להיות חזקים וחסינים.

לפחות פעם אחת ביום תשאלו את עצמכם:  

איך אוכל לדאוג לעצמי היום? 

מה אני רוצה היום? 

השאלות יאפשרו לצאת מהאוטומט, לחזור למודעות.

כי כדי לתת צריך שיהיה. תדאגו לעצמכם כדי לעזור לאחרים.

אם יש לכם בקשות ממני אשמח לשמוע.

שמרו על עצמכם.