קבלה עצמית ומיינדפולנס

בדרך כלל מזכירים מיינדפולנס ככלי לריכוז ורוגע.

ובצדק. אך מיינדפולנס זה גם דרך לקבלה עצמית.

קבלה עצמית היא לדעתי הכרחית לכל אדם שרוצה לחיות טוב.

 

בכל אחד מאיתנו יש מבקר פנימי (ולא אחד) שלא מפסיק לבקר. אותנו.

אנחנו מאמינים גם שאהבה עצמית תלויה בהצלחה שלנו בחיים, 

באהבה והערצה של אחרים אלינו. 

ז"א, אנחנו נוכל להיות אהובים כשנרד 10 קילו / נקבל משרה מבוקשת /

כשנצליח לא לצעוק על ילדינו / כאשר נאפה לחם מחמצת בבית 🙂

נראה כמו מאבק בלי סוף, לא?

 

ועדיין כשאני מדברת על חשיבות של קבלה עצמית – כאן ועכשיו

אני שומעת הרבה התנגדויות.

"אם אתרגל קבלה עצמית זה לא אומר שאני מרשה לעצמי להיות עצלנית?"

"איך אוכל לקבל את עצמי כשאני כל כך רחוקה מלהיות מושלמת?"

"אני צריכה קודם להשתפר ב….. ואז…"

 

הבעיה שהאשמה עצמית השפלה עצמית – אפילו בלב:

"איזו מטומטמת אני", "איך יכולתי להיות כזאת סתומה?" וכו'

זה לא עושה לנו שום חסד. לא עוזר לנו בכלום.

זה רק הורס. מבפנים. לאט לאט.

לחיות דרך מיינדפולנס – זה ללמוד ולתרגל קבלה עצמית.

כי יותר קל לחיות ככה. יותר קל לאהוב אחרים.

אהבה וגם אהבה עצמית  היא כמו אוויר צח.

כן, לא חייבים אוויר צח כדי לנשום.

אבל תנסו לדמיין איך זה מרגיש כל בוקר להתעורר ולנשום אוויר נקי?

 

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על זה.

 

שתפו מאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מיינדפולנס עם לילה פורת

נשמור על הקשר?

פוסטים חדשים, טיפים והמלצות לחיים טובים יותר.